ביקורת סרט ״באטמן״

“I’m vengeance”

באטמן

למרות שמדובר בסרט של די. סי, איכשהו מצאתי את עצמי די מחכה ל״באטמן״. הטריילרים המוקדמים, הסצנות והקטעים ששוחררו לרשת נתנו לי את התחושה שמדובר בסרט אפל, קודר וכבד, אבל לא בצורה מוגזמת כמו סרטי סניידר, אלא בצורה שמייצגת את באטמן גות'אהם והעולם שלו בצורה מדויקת וראוייה ביותר. בשבועיים שקדמו לסרט, אחרי כמה ראיונות וכתבות, שעסקו בסרט ובשחקניו, שהצליחו להוריד את ההתלהבות שלי, ובשילוב עם הקאסטינג שנראה קצת תמוה בעיניי וההיסטוריה הבעייתית של די. סי בעשר השנים האחרונות, מצאתי את עצמי מנמיך ציפיות חושש ותוהה, האם הציפיות שלי מהסרט הן באמת ראליסטיות? האם הסרט הזה הולך להציג את הסיפור ואת העולם של באטמן בצורה ראויה וטובה למסך אחרי כל כך הרבה זמן, או שמדובר פה בעוד ניסיון כושל נוסף של ד. סי. ?

אחרי מסע ארוך של שלוש שעות אני יכול לבשר שלא רק שהסרט מצליח לספר את הסיפור של באטמן בצורה ראויה, אלא הוא מצליח להתעלות על הציפיות שלי, ולעשות את זה בצורה הטובה ביותר עד כה! איך זה אפשרי? בואו נצלול לפרטים:

עלילה וכתיבה – אין ספק שאפשר להגיד הרבה דברים טובים על העלילה והכתיבה: החל מהבחירה של הכותבים לוותר על הצגת סיפור הרקע ותחילת דרכו של באטמן, כפי שראינו אין ספור פעמים על המסך, ולהתמקד בבאטמן קצת יותר מנוסה, דבר שאפשר ליצור סרט בוגר יותר ומעניין יותר. או העובדה שהעלילה והכתיבה סופר ריאליסטיות, מותחות ומפתיעות, דבר שיוצר תחושה, שממש כמו בחיים האמיתיים, אף אחד לא מוגן או בטוח, רק כי הוא גיבור הסרט ומצליח להכיל בתוכו כמה טוויסטים מפתיעים. מה שהצליח לגרום לי לאחוז את הראש בתהדמה כמה וכמה פעמים בזמן הסרט, ולהיות מרותק לכיסא ולמסך מהפריים הראשון ועד האחרון, למרות אורכו הבלתי נתפס של הסרט. אפילו העובדה, שהיוצרים החליטו לוותר על היקום הגדול הפעם, על הרמזים ועל ההכנות לסרטי המשך (למעט משהו אחד וממש קטן), דבר שנתן להם יותר זמן ויכולת להתמקד ולחקור את באטמן ואת העולם שלו. אין ספק, שלמרות כל הדברים האלו, הדבר הטוב ביותר בעלילת הסרט, הוא הנאמנות לקומיקס. הרגשתי, שלהבדיל מהסרטים האחרונים בהם באטמן מופיע (אני מסתכל עליך זאק סניידר), הושקעה הרבה מחשבה, לא רק בשאלה איך לייצר סיפור טוב כשלעצמו, אלא גם איך להפוך את זה לסיפור באטמן טוב. הרגשתי שהושקעה כמות מחשבה בלתי נתפסת, בשאלה איך לייצר ולהביא למסך את העולם הקודר והמעט גותי ואת העיר האפלה, החשוכה מלאת הסמטאות האפלות, הפשע והשחיתות שנקראת גות'אהם בצורה כזו שתרגיש, כאילו היא נתלשה הישר מדפי הקומיקס אל המסך הגדול. בהחלט היה מורגש, שהושקעה כמות מחשבה בלתי נתפסת באיך לקחת את אותן הדמויות מהקומיקס ואת כל הדברים האהובים והטובים בהן אל המסך הגדול, בצורה מרהיבה ומהפנטת.

ניתן לראות את ההשקעה הזו אצל דמויות כמו באטמן למשל, שהיתה אפלה מאוד, אלימה בטירוף ומלאת נקמה (ואפילו קצת מעורערת בנפשה), אך יחד עם זאת תמיד שמרה על הכללים והקווים המנחים שלה (כמו למשל לא להרוג אף אחד). ניתן לראות זאת אצל הרידלר, שנכתב בצורה מושלמת והציג חידות מעניינות, מותחות ומרהיבות, ובדיוק כמו בקומיקס הצליח לאתגר את חוכמתו של באטמן וגם שלנו, הצופים, והצליח לגרום לנו להרגיש תמיד, שהוא שלושה צעדים לפנינו, ושאין לנו שום מושג מה הולך לקרות באף נקודה בסרט. הנאמנות חסרת הפשרות הזו לקומיקס, יחד עם ההבנה העמוקה של הכותבים והיוצרים של הסרט על העולם של באטמן ככל, ועל גות'אהם ובאטמן בפרט, בסינרגיה מושלמת עם ראיה וזווית חדשה על הדמויות והעולם, מצליחים ליצור פה סרט שהוא שילוב מושלם בין מוכר ואהוב לזר וחדש. סרט, שמצליח לקחת את הדמויות היפות והעולם היפה ולשזור אותן בסיפור ועלילה חדשים לגמרי, אבל בו זמנית לשמור על האמינות והנאמנות למקור. סרט קומיקס, שתוך כדי מרגיש חי, אמיתי ובועט יותר מאי פעם וזה כל כך יפיפה. יחד עם זאת, ולמרות שנשאבתי לסרט מתחילתו ועד סופו, אין ספק שהסרט היה מעט ארוך מדי. היו מעט רגעים שחזרו על עצמם או הרגישו מיותרים ולא נחוצים כל כך, ולכן ובמיוחד שמדובר בסרט ארוך במיוחד של (כמעט) שלוש שעות, אין ספק שחצי שעה פחות היתה עושה עימו הרבה יותר טוב. עדיין הקטעים האלו (שנמצאים ברובם בתחילת האקט הראשון ובאקט השלישי של הסרט, שהיה מעט חלש יותר) לא מצליחים לפגוע בכתיבה המצויינת ובעלילה הנפלאה, שמצליחות ליצור סרט באטמן אפל קודר בוגר ואלים שממש מותח את גבולות ה- PG-13, וגורם לבאטמן וגות'אהם להרגיש חיים, כפי שאף אחד מעולם לא הצליח, וזה כל כך מדהים ויפיפה.

שחקנים ומשחק – כפי שכתבתי בהתחלה, אחד החששות הגדולים שלי מהסרט, היה השחקנים והקאסט של הסרט, שחשבתי שלא יצליחו להביא את העולם הזה והדמויות לחיים בצורה ראויה, אבל כמובן שטעיתי ובגדול. כל השחקנים, מגדול ועד קטן, החל מזואי קרביץ וקולין פארל ששיחקנו את קאטוומן ואת הפינגווין, וכלה בג'פרי רייט שגילם את המפקח גורדון. כולם נתנו הופעת משחק מרשימה ומבריקה, שהצליחה להפיח חיים בעלילה, והכתיבה הנהדרת בצורה הראויה ביותר והטובה ביותר שהייתי יכול לבקש. אין ספק שהופעת המשחק הטובה ביותר בסרט היא של רוברט פטינסון (מי שהכי חששתי ממנו לקראת הסרט), שמשחק את באטמן בצורה מושלמת, ומצליח להפתעתי הגמורה להיות אלים, אגרסיבי וקודר, בדיוק כמו שבאטמן צריך להיות, ומצליח לבסס את מעמדו כבאטמן הטוב ביותר בכל הזמנים. פול דנו משחק את הרידלר בצורה כל כך קריפית, מסתורית, משוגעת ומהפנטת, שתרמה רבות למתח ולאווירת המסתורין בסרט, והצליחה לתרום רבות להנאה המרובה שלי מהסרט. אין ספק, שמדובר על משחק, שהוא על גבול השלמות, ואני רק יכול לקוות שאחד מהם (לפחות) יזכה באוסקר.

בימוי – נכון שיש עלילה מרתקת ומותחת, ונכון שיש משחק מדהים, שמפיח חיים בדמויות המוכרות האלו בצורה מושלמת, אבל אין ספק שגולת הכותרת של הסרט הזה היא הבימוי. מאט ריווס, שניצח ביד רמה על הסרט הזה ככלל ועל הבימוי שלו בפרט, הוכיח שהוא אמן. יש כל כך הרבה רגעים בסרט הזה, שצולמו ובוימו בצורה כל כך מבריקה ומיוחדת, שגרמו לי לבהות במסך בפה פעור, ואפילו להוציא כמה קריאות תדהמה והשתהות. החל ממשחקי האור (או יותר נכון חוסר האור), הסצנות ועד זוויות הצילום ומבנה הפריים – הכל כל כך מושלם, מדויק ויפיפה. הרגשתי, שנעשתה פה מחשבה של שנים מאחורי כל פריים ופריים, איך להעביר את באטמן וגות'אהם גם ויזואלית בצורה היפה ביותר שאפשר, וזה פשוט מהפנט את הצופה למסך וגורם לא לרצות להרים את העיניים מהמסך. באמת שמדובר באחד הסרטים המרשימים ויזאולית שראיתי אי פעם, ולו רק בשביל הבימוי המטורף האומנותי וחסר הפשרות הזה, שווה לצפות בסרט!

פסקול – גם פה הסרט הצליח להפתיע אותי ולספק פסקול נפלא. מייקל ג'אקיאנו הלחין פה משהו ייחודי ומדהים, אשר משתלב בסינרגיה מוחלטת עם העלילה, הבימוי והמשחק, והולך איתם יד ביד. הוא מצליח לחזק אותם ולהעביר את המסרים שלהם, ואת התחושות שהסרט רוצה שאני ארגיש או אבין בצורה כל כך חזקה ומדויקות, שאני לא חושב שהייתי מצליח להנות או להרגיש את הדברים שהרגשתי בסרט בלעדיו וזה בהחלט הישג מרשים.

לסיכום למרות היותו מעט ארוך מדי, באטמן של מאט ריווס מצליח, בעזרת עלילה נהדרת שמספרת סיפור באטמן בצורה הכי טובה והכי נאמנה למקור שאפשר, אבל בו זמנית מצליח לחדש ולהפתיע את הצופים, עם משחק נפלא, שהצליח להפתיע אותי לטובה ולספק כמה מההופעות המרשימות ביותר של די. סי עד היום. בימוי מרהיב, יפיפה אומנותי ושומט לסתות, שרק בשבילו חובה לצפות בסרט. פסקול שהוא פשוט תענוג לאוזניים. הסרט הוא לא רק סרט באטמן נפלא, אלא הוא סרט נפלא. נקודה. סרט אפל, קודר ואלים, שמצליח להוות את העיבוד הקולנועי הטוב ביותר של באטמן עד כה, ובכך הוא חוטף את התואר מהאביר האפל של נולאן, והופך להיות סרט הבאטמן הטוב ביותר בכל הזמנים ובצדק.

ציון סופי לסרט ״באטמן״ – 9.3/10 – כל מה שנותר לקוות זה שדי.סי תמשיך לספק לנו סרטים ברמה כזו.

הסרט ״באטמן״ זמין לצפייה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.