מבקרים אורחים: ביקורת סרט ״אל תסתכלו למעלה״

פינת "מבקרים אורחים" חוזרת, והפעם רועי מורנו הצטרף אלי כדי להביע את דעתו על הסרט החדש של נטפליקס ״אל תסתכלו למעלה״.

"What do trillions of dollars matter if we're all gonna die?"

דוקטור מינדי לנוכחים בדיון

אם יש מכנה משותף אחד לסרטי המקור של נטפליקס, הוא שרובם לא ממש טובים. למרות התקציב הענק והקאסט המפואר, שמלווה את רובם, עדיין יש תחושה, שמשהו בהם מתפספס והם לא בנויים טוב. לכן, כשאנחנו מחליטים לראות סרט של נטפליקס לרוב אין לנו ממש ציפיות מהסרט, אבל הפעם משהו היה קצת שונה. הטריילרים והקונספט של הסרט, ביחד עם כמה שחקנים שאנחנו מאוד מאוד אוהבים, הצליחו להפיח בנו ניצוץ של תקווה ולגרום לנו להאמין, שהפעם מדובר בסרט נטפליקס אחר, שנון ומוצלח. האם זה היה המצב, או שגם הפעם התאכזבנו וקיבלנו עוד סרט נטפליקס רגיל ובינוני לחלוטין?

ובכן, אנחנו שמחים לבשר שסוף סוף קיבלנו סרט נטפליקס שנון, מצחיק, מהנה וטוב. אמנם הוא ממש לא מושלם ויש איתו בעיות, אבל עדיין זה שיפור משמעותי ממה שאנחנו רגילים אליו. 
איך כל זה קרה? בואו נצלול לפרטים:

עלילה וכתיבה – עלילת הסרט מנסה להמחיש לנו מה היה קורה לאנושות (עם דגש קל על החברה האמריקאית), אם היינו צריכים להתמודד עם אסטרואיד ענק, שנמצא בדרכו אלינו, והוא אכן מצליח לעשות את זה בצורה פשוט נפלאה ומדויקת. למרות שמדובר בתרחיש דמיוני, הסרט עושה עבודה מעולה וגורם לנו להרגיש מהרגע הראשון כאילו מדובר בסיטואציה אמיתית, שמתרחשת ממש עכשיו, ומספר סיפור הגיוני, מודע ובוגר, שעושה החלטות נכונות והגיוניות, בניגוד לסרטים אחרים בז’אנר, גם אם הן לא בהכרח מובילות לסוף הקלאסי והטוב, שכולנו מצפים מסרטים כאלו. הדבר יוצר תחושת ההזדהות ואכפתיות מהמצב ועם הדמויות, החל מהשנייה הראשונה, ותורם מאוד להצלחת הסרט.
בנוסף, לא מדובר על עוד סרט מד"ב שגרתי ורגיל, שעוקב אחרי חבורה של אנשים, שמנסים להציל את העולם, אלא מדובר בסרט עם מסר, שלא חושש לבקר כל דבר שזז בערך: החל מגזענות ועד האינטרנט ודור המילניום – הכל כולל הכל נמצא תחת ביקורת בסרט הזה ובצורה חדה ונוקבת אבל ברורה וטובה, ונשחטות במהלכו לא מעט פרות קדושות, שלא הרבה אנשים היו מעזים לגעת בהן, וזה פשוט אמיץ, כיף, ומהנה לצפייה.
עוד דבר טוב שניתן להגיד על הסרט והעלילה, ומה שעוזר לביקורת למרות שהיא מאוד חדה ונוקבת לעבור ולהתקבל אצלנו כצופים, הוא שהסרט מאוד מצחיק. הוא עמוס בבדיחות מכל הסוגים ומכל המינים, שמשולבות באופן מושלם יחד עם הביקורת אותה הוא מעביר, ואין כמעט רגע אחד בסרט שלא ניתן לומר עליו שהוא מצחיק בצורה כזו או אחרת, מה שמקנה לסרט הזה פן סאטירי, קומי, דומיננטי ואיכותי, שעושה לסרט ולעלילה הנוקבת שלו רק טוב.

בנוסף, הדמויות והסיפור כתובים טוב מאוד. כל דמות ממלאת את התפקיד שלה בצורה טובה ומדויקת ומקדמת, כל אחת בדרכה, את הסיפור בצורה הטובה והראליסטית ביותר שאפשר.
למרות זאת, יש דבר אחד שהפריע לנו בעלילה והכתיבה והיא שהסרט מאוד ארוך ומאוד איטי. מדובר בסרט של שעתיים וחצי, שלפרקים מרגיש כאילו הוא פשוט לא מתקדם. יש כמה וכמה נקודות, קווי עלילה וקטעים, שמרגישים מעט מיותרים ומעט רפטטיבים, מה שמקנה לסרט בכמה נקודות תחושת עייפות ואיטיות, וחבל, כי סרט כזה אמור להיות יותר קצבי ומהיר ואין לנו ספק, שאם היו מורידים מהסרט משהו כמו חצי שעה או ארבעים וחמש דקות, הסרט היה עובר לנו יותר בכיף וזה היה משפר אותו משמעותית. ובכל זאת, עדיין מדובר בעלילה מאוד כיפית, מצחיקה, ביקורתית וריאליסטית, שלמרות שהיתה ארוכה מאוד, עדיין היה לנו מאוד כיף לצפות בה וזה לא פגע בה עד כדי כך.

שחקנים ומשחק –  אנחנו חושבים שהקאסט המפוצץ לא נבחר הפעם רק כדי להיות קאסט מפוצץ, אלא הוא באמת חיוני ונחוץ לסרט ותורם לו בצורה הטובה ביותר שאפשר. כל השחקנים עושים עבודה מעולה ומפיחים חיים בדמויות ובסיפור בצורה הכי טובה שאפשר. החל משחקנים כמו מריל סטריפ, שמשחקת את נשיאת ארצות הברית שאצלה פוליטיקה לפני הכל ותרמה רבות לפן הביקרותי והנוקב של הסרט, ועד שחקנים כמו ג׳ונה היל, שמשחק את ראש הסגל של נשיאת ארצות הברית שפשוט מוסיף המון לפן הקומי והסאטירי של הסרט וקורע מצחוק, כולם עושים עבודה פשוט נפלאה. אנחנו חושבים ששני השחקנים הראשיים, הלא הם ג’ניפר לורנס ולאונרדו דיקפריו, שמשחקים את שני המדענים קייט דיביאסקי ודוקטור רנדל מינדי, עושים עבודה פשוט נפלאה בכל הסצנות, אותם הם משחקים. לא משנה אם זו סצנה קומית או ביקורתית, פשוט כיף לראות אותם על המסך והדינמיקה ביניהם מופלאה ומושלמת. הופעת משחק מרשימה של כל השחקנים!

בימוי – במהלך רוב הסרט הבימוי מבוצע בצורה טובה. כלומר: הוא לא מדהים במיוחד ולא גרוע במיוחד, והוא עוזר לעלילה ולמשחק לעבור על המסך בצורה הטובה שהם ראויים לה, ואין לנו ספק שהפן הויזואלי להבדיל מהעלילה והמשחק הוא לא הפן החשוב והמודגש בסרט, וזה בסדר גמור. יחד עם זאת, יש תחושה שבסצנות החשובות והמרכזיות באמת, במיוחד לקראת סוף הסרט, הושקעה מחשבה רבה בבימוי והן מבוימות מעולה ועוזרות למסר החשוב שבהן לעבור לצופים בצורה הטובה ביותר שאפשר.

לסיכום, אמנם מדובר בסרט ארוך מדי ואיטי מדי, אבל הבימוי הטוב, המשחק המעולה, הדינמיקה הנהדרת במיוחד בין לורנס לבין דיקפריו, והעלילה הסופר-ריאליסטית-בוגרת-ביקורתית-ונוקבת אבל גם מצחיקה וסאטירית, הופכים את הסרט הזה לאחד הסרטים הטובים של נטפליקס, ולאחד הסרטים היותר ביקורתיים ומעוררי מחשבה (במלוא מובן המילה) שראינו לאחרונה. אם אתם פתוחים לסרט שעונה על המשפט ״אם זה לא היה מצחיק, זה היה עצוב״, אין לנו ספק שתהנו ממנו מאוד!

ציון סופי לסרט ״אל תסתכלו למעלה״ – 8.5/10. מי היה מאמין שנקבל מנטפליקס סרט ביקורתי, סאטירי, וקורע מצחוק שעשוי טוב.

הסרט ״אל תסתכלו למעלה״ זמין לצפייה בנטפליקס.