“All I ever wanted in this world is carnage.”
אני מודה, שקצת חיכיתי לסרט, למרות שממש לא חשבתי שזה יקרה. הטריילרים, ששידרו את האווירה וההבנה, שהולך להיות מדובר בסרט יותר קליל ומשעשע, בניגוד לסרט הקודם והשילוב של קרנג׳ כנבל הראשי בסרט (אחת הדמויות האהובות עלי) גרמו לי לא לוותר על הסרט הזה לגמרי, אחרי הסרט (המאכזב) שקדם לו ואפילו קצת לחכות לו. אבל באותה נשימה הייתי מודאג. הייתי מודאג, שהסרט הזה שאמור להציג עלילה ודמויות, שכפי שניתן להבין מהשם שלהן עוסקות ברצח ואלימות ברוטאלית וויזואלית במשך רוב הזמן, לא יצליח לעשות זאת כראוי, במיוחד לאור העובדה שהוא מדורג 12+ ולא 16+. לכן כשנכנסתי לאולם מצאתי את עצמי חצוי – מצד אחד מצפה לסרט המשך משעשע, כיפי וקליל, אבל מצד שני חושש שהוא לא יעשה צדק עם הדמויות האלו שאני כל כך אוהב. אז האם אכן הסרט עמד בזה והצליח לספק סרט קליל, כיפי ומהנה, או שמא הוא סיפק סרט מאכזב, שמסרב לעשות צדק עם הדמויות והסיפור?
אני חושב, שהתשובה היא איפשהו באמצע, בעוד שאכן מדובר בסרט הרבה יותר טוב מקודמו, הוא עדיין ממש, אבל ממש לא חף מבעיות. איך זה קרה? בואו נצלול לפרטים:
עלילה וכתיבה – כפי שאמרתי קודם אחת הסיבות שחיכיתי קצת לסרט הזה, היתה כי נראה היה שאנחנו עומדים לקבל עלילה קצת יותר משעשעת וכיפית, ותכלס זה בדיוק מה שקורה. להבדיל מהסרט הקודם, הסרט הזה לוקח את עצמו הרבה פחות ברצינות הפעם ומצליח לספר סיפור משעשע, מהנה וכיפי (ממש על גבול הקומדיה אפילו), ולספק את האווירה והאופי להם הדמויות ראויות, מה שסיפק לי כצופה חוויה טובה ומהנה יותר. הבחירה הזאת והקלילות ניכרות בכל אספקט עלילתי של הסרט, אבל הדבר בעיקר מורגש במערכת היחסים של אדי וונום. נראה, שהכותבים למדו קצת ובמקום להמשיך את אותה מערכת יחסים מהסרט הקודם, הם לקחו את מערכת היחסים הפעם לכיוון שונה, כיפי יותר ומהנה יותר, שגרם לי לצחוק לא פעם ולא פעמיים במהלך הסרט, ולחלוטין מספקת את הרגעים הטובים והמשעשעים ביותר בסרט, ויש לה חלק ניכר בהנאה שלי מהסרט הזה.
עד כמה שהעלילה הזו כיפית, משעשעת ומהנה, עדיין יש איתה כמה בעיות עיקריות. למשל העובדה, שהקצב שלה בכל החלק הראשון של הסרט היה מהיר מדי ומבולגן מדי, דבר שקצת עייף אותי והקשה עלי לעקוב אחרי הסרט. גם העובדה, שיש כמה בחירות עלילתיות וחורים בעלילה, שפגעו קצת באמינות הסיפור וגרמו לי לחוש תחושת פספוס קלה. אבל מעל הכל, הבעיה העיקרית שלי עם הסרט הזה, היא לא אחרת מקרנג׳ משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא כתיבת הדמות שלו, שלדעתי לא ממש הצליחה להביא לידי פוטנציאל את האופי המטורף והרצחני הן של הסמביוט והן של הבנאדם מאחוריו, הלא הוא הרוצח קליטוס קסדי. הרגשתי, שהכותבים ניסו לעשות את העבודה הטובה ביותר, שהם יכולים, בהתחשב בעובדה שהסרט מדורג 12+, אבל יש גבול למה שהם יכלו לעשות, והתוצאה קצת מאכזבת. הסיבה השניה, היא שהוא הופיע ממש מעט זמן – כל כך חיכיתי לדמות הזו, ובסוף קיבלתי רק 15 דקות זמן מסך שלה, וזה ממש ביאס אותי, במיוחד שלפי הטריילים ושם הסרט באנגלית, הרגשתי שהפוקוס בסרט יהיה עליו והוא יהיה קצת יותר מדמות משנית, כמו שראוי היה שיקרה. בגדול מדובר בעלילה משופרת מהסרט הקודם, אמנם לא מושלמת, אבל קלילה והרבה הרבה יותר כיפית.
שחקנים ומשחק – אני חושב, שגם פה הסרט עשה עבודה טובה בסך הכל והשחקנים הצליחו להעביר את אותה עלילה כיפית, קלילה ומשעשעת בצורה טובה ומשכנעת בדיוק כמו שצריך. אני חושב, שמעל הכל ראוי לציין את הופעתו של וודי הרלסון בתור קליטוס קסדי, שבאמת הצליח להפיח חיים ברוצח המשוגע והמצמרר בצורה הטובה ביותר שאפשר, ותרם רבות לדמות שלו, ואין לי ספק שאחת הסיבות שקרנג׳ עדיין מצליח בסרט הזה, למרות מה שציינתי קודם, זו ההופעה המצוינת שלו. באמת שנהנתי מההופעה שלו ומהחיים שהוא הפיח בדמות, והלוואי שנראה אותו שוב בתפקיד הזה.
בימוי – את הבימוי בסרט הזה אפשר לחלק לשניים. מצד אחד הסצנות הרגועות יותר בסרט, שעוסקות למשל במערכת היחסים של ונום ואדי. הסרט מצליח להציג ולביים בצורה יפה ומדוייקת, שהולמת את הסיטואציה והסצנה, ואף תורמת לה מאוד. מנגד, בסצנות הקרב, ובמיוחד בסצנת הקרב הסופית, הרגיש לי כי הבימוי מעט מבולגן ועייף, וזה הקשה עלי לעקוב אחרי הסצנה. אמנם נהנתי מאוד מסצנת הקרב הסופית, אבל עדיין הרגיש לי לפעמים, שהבימוי קצת עקום ולא ממש תורם להנאה שלי.
לסיכום, נכון שהסרט הזה ממש לא חף מבעיות בתחום העלילה והבימוי, אבל בסופו של יום שאר הדברים בסרט מצליחים ליצור בדיוק את הסרט שציפיתי לו. סרט גיבורי על קלאסי, שלא ממש מחדש שום דבר, גדוש באקשן קליל ובעיקר מהנה, שמעביר שעה וחצי בכיף ובקלילות, במיוחד אם אתם מעריצי מארוול.
ציון סופי לסרט ״ונום 2״ – 7/10 – ושלא תעזו לקום לפני סצנת הפוסט קרדיט!
הסרט ״ונום 2״ זמין לצפייה בקולנועים ברחבי הארץ.
סרטים ושאר ירקות 
כתיבת תגובה