ביקורת סרט ״שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות״

“You are a product of all who came before you”

זה לא חדש, שאני מעריץ של מארוול בככל ושל היקום הקולנועי של מארוול בפרט. דיברתי כבר בעבר על העובדה, שהם התופעה התרבותית האהובה עלי, ועל איך אני מחכה כל פעם מחדש לפרויקט הבא שלהם בכליון עיניים, אבל איכשהו הפעם המצב היה שונה. אני לא יודע אם זה בגלל הטריילרים ששידרו שזה יהיה עוד סרט ״מארוולי״ גנרי גדוש באקשן ופיצוצים או העובדה שאני פחות מתחבר לגיבור ולעולם שלו, או מיליון ואחת סיבות אחרות, אבל פשוט לא חיכיתי לסרט הזה. לכן כשנכנסתי לאולם היו לי ציפיות מאוד נמוכות. ציפיתי לקבל במקרה הטוב סרט בינוני מינוס, שיציג כל סטריאוטיפ או קלישאה של הז'אנר, ופשוט יהיה עוד סרט גיבורי על גנרי לחלוטין. אז האם זה היה המצב, או שמארוול הצליחו להפתיע ולעשות משהו מיוחד ושונה גם פה?

ובכן, אין ספק שקיבלתי פחות או יותר מה שציפיתי לו ואפילו קצת מעבר. אכן מדובר בסרט גיבורי על מארוולי קלאסי, שנופל בול להגדרה של הז'אנר, אבל עדיין איכשהו מצאתי את עצמי נהנה ממנו יותר ממה שציפיתי. איך זה אפשרי? בואו נצלול לפרטים.

עלילה – העלילה עוקבת אחרי שאנג צ'י, צעיר אשר התחנך וגדל תחת ידו הנוקשה של אביו בארגון עשר הטבעות, והפך לאשף אומנויות לחימה ומתנקש כל יכול. כעת, עשור אחרי שברח מאביו ומארגון עשר הטבעות, עליו לשוב ולהתמודד עם עברו. אעצור כאן את פירוט העלילה, אבל אגיד שהעלילה הייתה בול מה שציפיתי לה – עלילת סרט גיבורי על סטנדרטית לחלוטין (או כפי שניתן לכנות אותה עלילה מארוולית). אין פה שום דבר חדש או מרענן, אלא פשוט אותה הנוסחא שראינו שוב ושוב על המסך. זה אומנם לא דבר רע, כי זה כיפי וקליל ואפילו לפעמים מצחיק ומשעשע, אבל זה גם לא מדהים ומפוצץ, כמו שראינו שמארוול מסוגלים לספק לנו, וזה יוצר קצת תחושת פספוס. בנוסף מרגיש שהסרט נופל נורא לקלישאות של סוג הסרטים האלו. גם עלילתית יש מעט קלישאות ודברים קצת לא הגיוניים. הדבר מורגש בכל חלקי הסרט אבל במיוחד באקט השלישי שלו, שמרגיש שהוא החלק המפוספס של הסרט שזונח המון דברים שעבדו נפלא בשני האקטים הקודמים, לטובת סממני הז’אנר, וזה נורא חבל כי דווקא הטון שנקבע בשני האקטים הראשונים היה יותר טוב מזה, והייתי שמח לראות עוד ממנו. אבל למרות הבעיות שיש בעלילה, היא עדיין טובה, נכון, היא לא מושלמת, אבל היא עדיין קלילה, כיפית ומהנה מאוד. זה נובע גם מהסיבה שבמארוול יודעים מה הם עושים, גם אם זה סרט תבניתי קלאסי וגם אם זה לא, אבל גם מהסיבה שיש כמה דברים בסרט הזה שלא רואים בהרבה מהסרטים האלו ככלל ובסרטי מארוול בפרט. כמו למשל העובדה, שיש כתיבת דמויות נהדרת ובפרט כתיבת נבל משובח, כזה שמאיים ומשרה תחושת חוסר נוחות, אבל בו זמנית כזה שאפשר להזדהות איתו ולהבין אותו. נבל כזה שנכתב בהגיון ומהווה אתגר אמיתי, או בקיצור נבל שכיף לראות על המסך, דוגמא נוספת היא הבחירה לא לפחד להשתמש בסינית בסרט, שכן מדובר בגיבור סיני וסינית היא חלק ממנו, והבחירה הזו מאפשרת להציג את הגיבור בצורה יותר אותנטית, אמינה ולהתחבר אל הדמויות ואל העולם שלהן בצורה יותר טובה. השילוב של כל הדברים האלו, יחד עם עלילה מארוולית טיפוסית גדושה ברפרנסים ובקלישאות (לפעמים אפילו גדושה מדי שלא לצורך), יוצרות עוד עלילת סרט גיבורי על טיפוסי. כזו שהיא לא מושלמת או מדהימה, אבל כן מספיק מעניינת וכייפית, כדי להעביר את הסרט בכיף ובהנאה ולבסס את הגיבור החדש הזה והעולם שלו, שנולדו עכשיו בצורה טובה ומעניינת וזה יותר ממה שציפיתי מהסרט הזה.

שחקנים ומשחק – אין ספק, שהסרט הזה עשה עבודה טובה בכל מה שקשור לשחקנים ולמשחק, החל מהבחירה לקחת שחקנים קצת פחות מוכרים ומיין סטרימים, ועד העובדה שכל שחקן ושחקן קולע בול לסוג הדמות שהוא אמור לשחק. סימו ליו עושה עבודה טובה מאוד בתור שאנג צ'י הגיבור הראשי. אקוופינה משמשת אתנחתא קומית נפלאה ומשעשעת, שגרמה לי לצחוק בקול לא פעם באולם. אבל מעל הכל טוני לונג צ'יו-וואי בתור המנדרין, אביו של שאנג, שנתן הופעה מעולה והפיח חיים בנבל המעולה הזה שכתוב נפלא, וגרם לזה שתמיד היה כיף לראות אותו על המסך. השילוב הזה לרוב רק מוסיף לסרט והוא לגמרי משחק טוב.

בימוי – הבימוי בסרט הזה מתחלק לשניים. במהלך רוב הסרט מדובר בבימוי מבריק. סצינות הקרב המעולות, שהיה פשוט תענוג לעיניים בשני השלישים הראשונים של הסרט, והבחירה לעשות אותם בסגנון לוחמה אסייתי, שפחות מאפיין את סרטי מארוול, אבל ככל הנראה מדובר בסצנות הקרב הכי טובות ביקום הקולנועי של מארוול עד כה, והעולם הצבעוני והיפה שאפף את הסרט ומראה יצורים ומראות פשוט קסומים. אבל יחד עם זאת ישנם כמה רגעים בסרט, שמבויימים לא כל כך טוב, בין אם זה כל מיני בחירות לדחוף אפקטים לא מי יודע מה, או הילוך איטי. זה פשוט לא נראה טוב. נכון שהרגעים האלו אמנם קטנים, אבל הם עדיין שם וקשה להתעלם מהם, אבל בסך הכל מדובר בבימוי נפלא שפשוט היה כיף לראות.

לסיכום, נכון שלא מדובר בשום דבר חדשני, מיוחד או מטורף שלא ראינו קודם לכן, אך בסך הכל, למרות הבעיות בעלילה (ובמיוחד בסיום שלה), הגנריות שלה וכמה סצנות שמבויימות בצורה קצת עקומה, כתיבת הדמויות המעולה (במיוחד הנבל), המשחק והבימוי בשאר הסרט פשוט מצוין. כל אלה מצליחים לפצות על זה ולתת לי קצת יותר ממה שציפיתי לו. הם מצליחים לתת לי עוד סרט מארוולי כיפי, שמעביר שעתיים וחצי בכיף ואם אתם מעריצי מארוול אין ספק שתצליחו ליהנות ממנו.

ציון סופי ל"שאנג צ׳י ואגדת עשר הטבעות" – 7.7/10 החצי הטוב של מארוול השנה עוד לפנינו.

שאנג צ׳י ואגדת עשר הטבעות זמין לצפייה בקולנועים ברחבי הארץ.