ביקורת סרט ״יחידת המתאבדים״

“This is suicide. Well that’s kinda our thing”

מעטים הסרטים, שגורמים לי באמת לחכות להם בקוצר רוח. זה אולי נשמע קצת מוזר בתור אחד שמאוד אוהב קולנוע, אבל באמת שמעטים הסרטים שאני סופר את השניות עד תאריך היציאה שלהם. ואיכשהו הריבוט של יחידת המתאבדים הוא אחד מהסרטים האלו. יש לזה המון סיבות, החל מהעובדה שבחרו לתת את הסרט הזה לגיימס גאן (עם יד חופשית יש לציין), שהוא אחד האנשים האהובים עלי בתחום, הקאסט המטורף שהודיעו שיהיה בסרט ופשוט שאר הפרטים והטריילרים שיצאו עם השנים על הסרט הזה. כל אלו ועוד פשוט גרמו לי לחכות לסרט הזה יותר ויותר עם הזמן. אבל ככל שהצפיות יותר גדולות, כך גם החששות והסיכויים לאכזבה יותר גדולים. לכן, כשחיכיתי באולם לתחילת הסרט חיכיתי מבולבל, כי לא ידעתי איך אני אצא. לא ידעתי אם הסרט יעמוד בציפיות הגבוהות שלי ואני אצא בתחושת סיפוק אדירה, או שמדובר בעוד סרט די.סי טיפוסי, שרק יאכזב אותי שוב וישבור את האמון שלי במותג באופן סופי.

אני שמח לבשר, שלא רק שהסרט הנפלא הזה עמד בציפיות שלי הוא אפילו הצליח להתעלות על כל צפייה שהייתה לי, ולהפוך לאחד מסרטי הקומיקס הטובים שנעשו בכל הזמנים. ואיך זה קרה אתם שואלים? בואו נצלול לפרטים.

עלילה וכתיבה – העלילה עוקבת אחרי יחידת עלית, שמורכבת מנבלי על, שמגויסים על ידי אמנדה וולר, בכירה בממשל האמריקאי, ונשלחים למשימת התאבדות שגורל העולם תלוי בה. אעצור כאן כדי לא לספיילר, אבל אגיד שמדובר בעלילה וכתיבה פשוט פנטסטים. יש בעלילה הזו הכל מהכל פשוט. מרגעים מצחיקים, משעשעים וחסרי כל הגיון, שגרמו לי לצחוק בקול רם, ועד לרגעים רציניים, משמעותיים וכואבים, שהביאו אותי לסף בכי, כשהכל משולב אחד בתוך השני בצורה נכונה, ככה שאנחנו חווים הכל מהכל בסרט הזה וזה פשוט נפלא. בנוסף, העלילה כתובה בצורה שונה מאוד ממה שהתרגלנו לראות על המסך הגדול בסרטי קומיקס. אין לה בושה בכלל. היא מאוד מודעת לעצמה. אף דמות ראשית לא מקבלת יחס מיוחד או לא הגיוני, רק כי היא דמות ראשית. אתה אף פעם לא יודע מה בדיוק יקרה עכשיו ומי הולך לנצח, והיא מבינה את הדמויות ואת הסיטואציות כל כך טוב, שאני מאמין שאם המשימה והדמויות היו אמיתיות זה היה קורה בדיוק ככה, וזה באמת מדהים לראות את זה על המסך, רואים שהאולפנים נתנו לגיימס גאן לעשות מה שהוא רוצה, ובגלל שיש לו נסיון בתחום והוא אוהב את העולם הזה, זה יוצא פשוט מדוייק ומושלם. העלילה והכתיבה מצטיינות גם בבחירת הדמויות. דווקא העובדה ששילבו מלא דמויות, שהרבה אנשים לא מכירים, היתה בחירה מצויינת, במיוחד שהעלילה מצליחה לגרום לנו להיקשר אליהם, כי ככה אפשר לשחק יותר עם העולם ועם הדמויות ופשוט ליצור סיפור יותר טוב. אבל מעל להכל מדובר בעלילה ובכתיבה שמספרות סיפור סבוך בצורה פשוט מושלמת. מדובר בסיפור סבוך עם המון דמויות, שלכל אחת יש רקע משלה וסיפור משלה, וזה יוצר המון עלילות משנה והמון דיאלוגים וסיטואציות, שצריכות לקרות במקביל. העלילה והכתיבה הצליחו לספר את הסיפור הזה בצורה לא פחות ממושלמת. היא מצליחה לעבור בין הדמויות הרבות, ולתת לכל דמות את הרגע שלה, הרקע שלה, ההתפתחות שלה וההיכרות שלנו איתה כצופים, תוך כדי שהעלילה מתקדמת בסיפור הכללי שלה וזו פשוט גאונות בעיניי. העובדה שאין הצגת דמויות מסורתית, אלא אתה לומד להכיר אותן תוך כדי הסרט, ועובר איתן את התהליך הזה, הופכת את הסרט הזה לא רק ליותר מעניין וכיפי, אלא גם ממש גורמת לך להרגיש חלק מאותה יחידה, שלומדת להכיר את חבריה. הרגשתי שאני ממש חלק מהם, מרגיש איתם, חי איתם ועובר איתם את המסע הזה, אפילו אם זה רק לחמש דקות. אתה עדיין מרגיש חלק וזה פשוט יפיפה בעיניי. באמת שמעטים הסיפורים והעלילות שאני מוריד בפניהם את הכובע, והסרט הזה הוא פשוט אחד מהם. כתיבה כל כך מבריקה. אני שמח שדי.סי נתנו את זה לגיימס גאן, כי הוא שוב פעם מוכיח שהוא יודע מה הוא עושה!

משחק – עלילה מושלמת יש, אבל מה עם משחק? גם כאן אני חושב, שמדובר במשחק פשוט נפלא. אני חושב שמה שיפה פה, זה שלמרות שזה ריבוט לסרט הקודם, האולפנים וההפקה עדיין הפיקו לקחים מהסרט הקודם, אבל לא רק לרעה אלא גם לטובה. זה מורגש בכל הסרט אבל בעיקר בקאסט ובמשחק. כל מי שהיה טוב נשאר, והשאר פשוט נעלמו והחליפו אותם קאסט הרבה יותר טוב. החל מהארלי קווין וריק פלאג, שמגולמים על ידי מרגו רובי וג'ואל קינמן מהקאסט הישן, ועד פייסמייקר ובלודספורט, שמגולמים על ידי גון סינה ואידריס אלבה מהקאסט החדש. כולם עושים עבודה פשוט נפלאה, ומרגיש לי כאילו הם היו מאז ומעולם הדמויות האלו. אבל מעל לכולם אני חייב לציין את דייוויד דסטמלצ'יאן, שמשחק את פולקה-דוט מאן, שנתן פשוט הופעה מושלמת! הדמות שלו נפלאה, והוא מפיח בה חיים בצורה פשוט נהדרת, שלא משנה מתי הוא היה על המסך, תמיד תמיד היה תענוג לראות אותו!

בימוי – כפי שכתבתי בהתחלה, אחת הסיבות שחיכיתי לסרט הזה היא גיימס גאן, והעובדה שהוא לוקח פיקוד על הסרט הזה, במיוחד על החלק של הבימוי, כי הוא תמיד עושה את זה טוב. ובכן גם הפעם מדובר בבימוי פשוט נפלא. כמות המחשבה שיש בבימוי, אם זה בזוויות צילום, במעבר בין השוטים, בבניית הפריים או בכל דבר אחר הייתה אדירה, ורואים את זה. באמת שמעבר לזה שיש סיפור מושלם ומשחק מדהים, פשוט כיף לראות את זה מבחינה ויזואלית, וזה מוסיף כל כך הרבה לסרט, גם מבחינת המסר של העלילה וגם מבחינת הסרט. אחד המרכיבים, שהופכים את הסרט הזה לנפלא, היא העובדה, שלא יכולתי לבקש בימוי יותר טוב לסרט הזה ומגיע לגיימס גאן שאפו ענק על זה!

אפקטים – חושב שראוי לצייין גם את זה. העבודה על האקפטים היתה ברמה גבוהה ביותר, אחת הגבוהות שראיתי מזה המון זמן, וממש היה כיף לראות את זה. בין אם זה אפקט פיזי או ממוחשב, פשוט נעשתה פה עבודה מצויינת. לא הרגשתי משהו מיותר או מוגזם מדי וזה הכי טוב שאפשר לבקש.

לסיכום – לא סתם גיימס גאן התכוון לזה שהסרט הזה הוא הסרט שתמיד רצה לעשות, ורואים את זה. מדובר בסרט קומיקס שונה בנוף, עם עלילה מושלמת שעושה צדק עם הדמויות והסיפור כתיבה שלא מפחדת לחרוג ולצאת מהתבנית המוכרת של סרטי הקומיקס המוכרים, כדי ליצור פה משהו אחר. יחד עם משחק מדהים ובימוי שעושה צדק עם הסרט הזה, אנחנו מקבלים סרט ברמה הגבוהה ביותר שאפשר, כיפי, מצחיק, מרגש ומהנה, שלא רק מצליח להתעלות על הציפיות הגבוהות שהיו לי, אלא גם מצליח להיות הסרט הכי טוב שראיתי בזמן האחרון, ולהתברג בחמישיית סרטי הקומיקס הטובים ביותר שהיו אי פעם. כל מה שנותר לקוות, זה שדי.סי רק ימשיכו ככה.

ציון סופי ל"יחידת המתאבדים" – 9.6/10 גיימס גאן עושה את זה שוב רק הפעם עם די.סי

"יחידת המתאבדים" זמין לצפייה החל מה- 05.08 בקולנועים ברחבי הארץ