ביקורת סרט "מילקשייק אבק שריפה"

“Who’s crazy enough to steal from the firm?”

בסרט הזה נתקלתי במהלך שיטוט אקראי בפייסבוק. פרסומת אקראית קפצה לי למסך והודיעה על בואו של הסרט בעל השם המוזר לקולנוע. 15 השניות הראשונות בפרסומת הספיקו, כדי לגרום לי עניין, כדי לברר עוד ולגלות שמדובר בסרט אקשן של יוצר ישראלי, עם קאסט מפוצץ שנראה קצת אחרת מרוב סרטי האקשן הגנאריים. זה סיקרן אותי מספיק, כדי לתת לזה נסיון, וככה מצאתי את עצמי השבוע בקולנוע מחכה לתחילת הסרט ותוהה האם אכן מדובר בסרט אקשן שונה ומעניין, או ששוב מדובר בעוד סרט אקשן שייך לז’אנר הגנרי, שלעולם לא משתנה?

אני שמח לבשר שלמרות שמדובר בסרט אקשן שנופל קצת (אבל באופן מודע) לקטגוריה ולקלישאות של הז’אנר, עדיין מדובר בסרט כיפי, קליל ושונה מרוב שאר הסרטים באותו הז’אנר. אז איך בדיוק זה קורה? בואו נצלול לפרטים.

העלילה והכתיבה – העלילה עוקבת אחרי סם, מתנקשת בכירה, העובדת בחברה בשם ״הפירמה״. היא נשלחת למשימה שמכילה בתוכה הרג של ילדה בת 8. כאשר היא מסרבת היא מוצאת את עצמה לבד, כשכולם רוצים להרוג אותה, בעוד היא מנסה לשרוד יחד עם אותה הילדה. אעצור כאן כדי לא לספיילר, אבל אגיד שבניגוד לסרטים מהסוג הזה, מורגש שיש המון דגש ומחשבה מאחורי הכתיבה, וזה פשוט כיף גדול, במיוחד שזה עשוי כל כך טוב. נכון שאין הרבה עלילה בסרט הזה (כיאה לסרטים מהסוג הזה), אבל יש תחושה, שגם על המעט שיש, בעיקר על הדמויות, הבנייה שלהן והתהליך שלהן, השקיעו המון מחשבה וכתבו כל אחת מהן בצורה פנטסטית. כל אחת משחקת את הטייפ שלה והתפקיד שלה בעלילה בצורה מעולה, והשילוב של הכל ביחד יוצר סיטואציות ודיאלוגים שפשוט כיף לראות על המסך. יחד עם זאת, מה שמוסיף לזה זה שהסרט מאוד מאוד מודע לעצמו, ולהבדיל מהמון סרטים מהז’אנר לוקח את עצמו נורא בקלילות וכיפיות. האווירה שהעלילה משרה, משדרת לנו הצופים, את התחושה שהכותבים והיוצרים הם חלק מאיתנו הצופים, והם יודעים מה אנחנו מקבלים בדרך כלל ומה היינו רוצים לראות, וכך הם מצליחים להעביר לנו את זה בקלילות ועם המון קריצות גיקיות למלא סרטים אחרים, וגורמים לנו להרגיש שהם ממש כתבו את הסרט הזה כחלק מאיתנו, ולא עוד סטודיו שרק עושה סרטים כאלו בשביל כסף קל. זה פשוט כיף, כי זה גורם לך להתחבר לסרט הרבה הרבה יותר. יחד עם זאת ועם כמה שאהבתי איך שהסרט הזה כתוב, יש לי נקודה אחת להעיר על הכתיבה והעלילה של הסרט. הייתי שמח מאוד לקבל עוד קצת רקע לסיפור. אני חושב שהרקע שנותנים ואיך שמעבירים אותו לא מספיק טוב ולא מספיק מחבר אותך לעלילה בתחילת הסרט. למעשה הרגשתי כל החצי שעה הראשונה של הסרט, שכאילו נכנסתי באמצע שלו, ושממש נזרקתי לתוך העלילה וחבל, כי אני חושב שאם היו נותנים קצת יותר רקע וחיבור לעלילה הייתי מצליח להתחבר מהר יותר, וככה ליהנות ממנו הרבה יותר ממה שנהניתי, וחבל כי זו פחות או יותר הנקודה היחידה שהסרט הרגיש לי שהוא פיספס. מעבר לזה פשוט עלילה וכתיבה פשוט נהדרת.

משחק – כפי שאמרתי קודם, אחת הסיבות שנתתי לסרט הזה הזדמנות בכלל הוא קאסט השחקנים (או ליתר דיוק השחקניות, ובראשן קארן גיליאן ולנה הידי) המעולה שהוביל אותו. אני שמח להגיד שהקאסט עשה עבודה טובה במשחק. נכון שלא מדובר בעבודה יוצאת מן הכלל או מופלאה לגמרי, אבל כן מדובר בעבודה טובה, שהצליחה להתחבר באופן טוב לתסריט ולכתיבה הנהדרת שיש בסרט הזה, ולהמשיך את אותו הקו של הקלילות, הכיפיות וחוסר הרצינות, וכך לתרום לחוויה של הסרט בצורה נהדרת. נראה שלקאסט היה כיף לשחק בסרט הזה, וכשזה משולב בעלילה כיפית, אין סיכוי שגם לי כצופה לא יהיה כיף. אחרי הכל, זה מה שחשוב, במיוחד בסרטים מהסוג הזה.

בימוי – היות והעלילה עצמה והסיפור אינם העניין המרכזי בסרטים מהסוג הזה, אין ספק שהבימוי הוא כן נושא מרכזי, כי אחרי הכל אם סצינות האקשן לא יהיו כיפיות ומבוימות טוב, אין פואנטה לסרט אקשן. אני שמח להגיד שאין ספק, שנעשה פה בימוי פשוט נפלא, למרות שזה הסרט הראשון של הבמאי נבות פפושדו שאני רואה, אין לי ספק שהוא יודע מה הוא עושה. סצינות האקשן מבוימות באופן מדויק ועשויות ככה, שהן פשוט תענוג לראות. הקצב, הצילום, הצבעוניות – הכל פשוט נכון ונעשה ככה, שפשוט כיף לראות את הסצינות האלו בסרט. הבימוי לא מצטיין רק בבימוי סצנות אקשן מפוצצות, אלא גם בשאר הזמן. הצבעוניות בסרט והמשחק עם הצבעים והסביבה גורמים לכך שתמיד יהיה כיף לראות את מה שקורה על המסך, גם בסצנות רגועות יותר. הקריצות לסרטים ואלמנטים גיקיים אחרים רק מוסיף, אבל מעל הכל הבימוי מצליח להעביר את הכתיבה של הסרט והתהליך של הדמויות בצורה פשוט מושלמת. הוא מתחבר לזה באופן מדהים ומצליח להעביר את המסרים ואת התהליכים בעזרת דברים פשוטים, כמו שינוי תסרוקות, משחק בצבעים או אפילו שינוי בתלבושות של אחת הדמויות, ולתרום לנו הצופים בכך שהמסר עובר אלינו בעוד אלמנטים. באמת בימוי מושלם.

פסקול – אני חייב לציין לטובה את הפסקול, שליווה את הסרט. הפסקול אדיר, דבר שהוסיף לאווירה של הסצנות, והשתלב באופן מושלם עם סצנות האקשן ועם הבימוי. אחלה פסקול, שהוסיף לסרט , ואני רק יכול לקוות שיהיו עוד סרטים עם כאלו פסקולים בעתיד.

לסיכום, מדובר בסרט אקשן שמאוד מודע לעצמו. כיפי, קליל ומגניב, שאמנם מתחיל קצת מהר מדי, אבל השילוב של זה עם משחק טוב, פסקול אדיר, בימוי נפלא ומלא קריצות גיקיות כאלו ואחרות, יוצר תחושה שיוצרי הסרט הם חלק מאיתנו. זה סרט אקשן שונה ומגניב, שמצליח להתגבר ולבלוט מעל גל סרטי האקשן הגנריים של הקיץ, והוא לחלוטין סרט האקשן הטוב ביותר והמהנה ביותר שראיתי מזה המון זמן, ואין לי ספק שאראה אותו שוב בקרוב.

ציון סופי ל"מילקשייק אבק שריפה" – 8/10. ככה סרטי אקשן צריכים להיות.

"מילקשייק אבק שריפה" זמין לצפייה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ