ביקורת סרט ״קרואלה״

“The thing is I was born brilliant born bad and a little bit mad”

לא תכננתי לראות את "קרואלה", כששמעתי שהוא עתיד לצאת אי שם ב- 2019. למה? כי התחיל להימאס עלי הטרנד הזה של חידוש סרטים וסיפורים ישנים בצורה עכשווית. עשו את זה עם כמעט כל סרט ילדים ישן משלגייה ומולאן ועד מלך האריות ומליפינסט, והרגיש לי שהטרנד הזה מיצה את עצמו. אבל הנה, כמעט שנתיים מאוחר יותר, מצאתי את עצמי בשישי האחרון יושב בקולנוע מנשנש פופקורן ומחכה לתת לסרט הזה צ’אנס. נתתי לו בכל זאת צ’אנס מהמון סיבות (קורונה שהרחיקה אותי מהקולנוע, אחות שרצתה ללכת לסרט וכמובן העובדה, שאני ממש אבל ממש התגעגעתי לקולנוע ורוצה עכשיו ללכת לכמה שיותר סרטים). אבל אף אחת מהן היא לא כי התחרטתי בנוגע לדעתי על הטרנד הזה.

אז האם טעיתי בזה שנתתי לסרט הזה צ’אנס בכל זאת? או שבכלל טעיתי, כששפטתי את הסרט הזה מראש בגלל טרנד?

ובכן, להפתעתי הגמורה אני מודה שלא הייתי צריך לשפוט את הסרט בגלל הטרנד, שהוא כביכול לוקח בו חלק, ושמדובר בסרט מהנה מאוד.

איך זה בכלל הגיוני? בואו נצלול לפרטים:

העלילה – עוקבת אחרי קרואלה, או בשם היוולדה אסטלה, מרגע לידתה ועד הפיכתה למעצבת האופנה המשוגעת, אותה אנחנו מכירים מהסרטים המצוירים.

לא אפרט יותר מזה, כדי להמנע מספוילרים (למרות שאין בסרט הזה כל כך מה לספיילר), אבל כן אגיד שהעלילה מתייחסת לדמות בצורה שמגיע לה. דיסני הבינו שלא ניתן לספר את הסיפור של קוראלה (שבסופו של דבר מציג את הידרדרותה הנפשית לשיגעון של ילדה/נערה) באותה קלילות של רוב סרטי הלייב אקשן שלהם, ולכן הם בחרו לספר את הסיפור הזה בצורה אפלה ובוגרת הרבה יותר וזה עובד מצוין. בנוסף, מבנה העלילה בנוי בצורה מעולה – הוא מציג לנו כל שלב ושלב בדרך של קרואלה בצורה טובה, ובעצם בונה את קוראלה יחד עם העלילה, ככה שאנחנו יכולים להתחבר אליה ובאיזשהו מקום אפילו להבין אותה – דבר שלא חשבתי שיקרה לי, במיוחד עם דמות כזו. למרות כל הדברים האלו צריך לזכור שהסרט הזה, עד כמה שהוא סרט בוגר ואפל יותר, הוא עדיין סרט דיסני. אין טוויסטים מפתיעים בעלילה או חידושים מפתיעים, ובסופו של דבר כולנו יודעים איך הסרט הזה מתחיל ואיך הוא יגמר, שזה לא דבר רע בהכרח בסרטים מהסוג הזה, אבל זה מסביר למה למרות שהעלילה והכתיבה בסרט הזה היו באמת מעולות, בוגרות ואפלות יותר, הן עדיין לא מושלמות.

המשחק- עלילה בוגרת ואפלה יותר, דורשת שחקנים שיודעים להעביר אותה, ובסרט לחלוטין יש כאלו. כל השחקנים עושים עבודה מעולה, אבל ראוי לציין שתי שחקניות במיוחד. את אמה תומפסון, שמשחקת את הברונית ואת אמה סטון, שמשחקת את קרואלה, ונותנות הופעה פשוט פנטסטית. אני מודה שהרמתי גבה, כששמעתי על הליהוק של אמה לתפקיד של קרואלה, שכן לא הייתי בטוח שהיא הליהוק המושלם לתפקיד הזה, אבל מסתבר שטעיתי וזו אכן הייתה בחירה מוצלחת. הבחירה הזו גרמה לי להרגיש בדיוק מה שיוצרי הסרט רצו שארגיש, שכן יש פה משחק נפלא, שמעביר את העלילה ואת המחשבות והרגשות של הדמויות בצורה מעולה, וזה דבר שמאוד תורם לסרט הזה.

בימוי – הסרט עוסק בסופו של דבר באופנה באופן כזה או אחר. אחרי הכל קרואלה היא מעצבת אופנה, זה הקו המנחה שלה בחיים ואנחנו עוקבים אחריה. ניתן לראות שהסרט לוקח את העניין ברצינות לא רק בתסריט, אלא גם בבימוי. יש פה משחק צבעים וסגנונות מצוין, שמרגיש ממש כאילו הם חלק מיצירת אומנות כלשהי. הרגשתי שכל פריים ופריים נבנה עם המון המון מחשבה מאחוריו, בצורה ובסגנון שהכי מתאימים לרגע. יש בסרט הזה כמה סצנות פשוט יפהפיות, שהיה ממש כיף לראות.

פסקול – בדרך כלל אני נוטה להתייחס לשלושת הדברים המשמעותים בסרט, שהם בימוי, עלילה ומשחק ,אבל הפעם לא יכולתי להשמיט את הפסקול הנפלא של הסרט הזה מהביקורות. מדובר בפסקול פשוט מושלם שמלווה את הסרט הזה. הפסקול כיפי וזורם ומאוד מאוד תורם לאווירה של הסרט. יצא לי במהלך הסרט לא פעם ולא פעמיים לזמזם את השיר ביחד עם הסרט בחיוך רחב. זה ללא ספק הפסקול הכי טוב ששמעתי בסרט מזה זמן מאוד רב, ולמעשה הוא כל כך טוב, שאני שומע אותו ממש בעת כתיבת שורות אלו. הפסקול הוא ככל הנראה הדובדבן שבקצפת של הסרט הזה, וזה לא קורה כל יום אז שאפו.

לסיכום, לא מדובר בסרט דיסני לילדים בכלל. מדובר כנראה באחד הסרטים הבוגרים והאפלים ביותר שדיסני עשתה לאחרונה (ואולי בכלל) לדמות שכנראה הכי מגיע לה. בעזרת ליהוק מצוין, בימוי ופסקול נפלאים, הסרט הזה הוא לחלוטין עוד חלק מהטרנד, ולחלוטין שווה צפיה על המסך הגדול.

ציון סופי לקרואלה – 8.5/10 סרט דיסני בוגר לשם שינוי, אבל עדיין סרט דיסני.

את הסרט "קרואלה" ניתן לראות בבתי הקולנוע ברחבי הארץ (והגיע הזמן!)