ביקורת סדרה ״וונדה-ויז’ן״

“We are an unusual couple you know?”

אני גדלתי על היקום הקולנועי של מארוול. מאז איירון מן 2 (שזה סרט מארוול הראשון שראיתי בקולנוע) ועד הסיום האפי של הסאגה בנוקמים סוף המשחק, עקבתי בשקיקה במשך כמעט עשור אחרי הסרטים והיקום המופלא הזה, שעם הזמן התאהבתי בו יותר ויותר והפך להיות התופעה התרבותית האהובה עלי ביותר (אחרי הכל איך אפשר שלא להיקשר לדבר הזה אחרי 23 סרטים ועוד מליון שעות של דיונים ברשת או עם חברים). לכן כאשר קווין פיגי הכריז אי שם בקומיקון 2019 על הכניסה של מארוול למדיום הטלוויזיוני חששתי. חששתי שאותו הקסם שמארוול מפיקים כבר יותר מעשור יהרס, יסתבך ולא יעבוד באותה הצורה על המסך הקטן. חששותיי התגברו כאשר במהלך ,2020 בעקבות הקורונה, מארוול הודיעו שבמקום לפתוח את שלב 4 ביקום הקולנועי עם האלמנה השחורה (שנכון לכרגע יוצא במאי 2021) ועם פאלקון וחייל החורף (שיוצא בעוד שבועיים) יריית הפתיחה של השלב הבא והסאגה הבאה ביקום של מארוול תהייה וונדה-ויז׳ן. הפרטים המעורפלים על הסדרה והטריילרים המבלבלים על הסדרה שיצאו, בנוסף לתחושת הסיפוק האדירה שנשארתי בה אחרי סוף המשחק, והעובדה שבמשך שנה שלמה לא קיבלנו שום תוכן חדש לא עזרו לחששותיו, וככה מצאתי את עצמי לפני 8 שבועות מתיישב לצפות בפרוייקט הבא של מארוול בחששות ובספקות גדולים. אז האם חששותיי היו מוצדקים? האם באמת הקסם של מארוול לא יכול לעבור למסך הקטן ולספק את אותו האפקט של הסאגה והסרטים הקודמים? או שאולי מארוול התעלו על עצמם והצליחו לספק את אותה החוויה גם כאן?

ובכן אני שמח לבשר שטעיתי. לא רק שחששותיי התבררו כשגויים, אלא גיליתי שמדובר באחד הפרוייקטים המוצלחים לא רק של מארוול, אלא בכלל בכל המדיום הטלוויזיוני כולו. ולמה זה? בואו ניכנס קצת יותר לעומק.

העלילה ומבנה הסדרה: העלילה פוגשת את זוג גיבורי העל וונדה וויז׳ן החיים חיים שלווים ושקטים בפרברים, כשלאט לאט מתחילים לחשוד שהדברים לא באמת כפי שהם נראים. אעצור את הפירוט כאן, כדי לא לספיילר, אבל אגיד שהעלילה ומבנה הסדרה כולה לא דומה כלל וכלל לשום דבר שמארוול עשו עד היום. למעשה הסדרה הזו לא דומה לשום דבר אחר שראיתי עד היום. היא מצליחה לשאוב השראה ממגוון סיטקומים מאז שנות החמישים ולהיות קלילה מצחיקה ומשעשעת, אבל בו בזמן להיות רצינית ולגעת בנקודות חשובות שמארוול עד היום ניסו להמנע מהן, כמו שברון לב, דכאון, אבל ואובדן בצורה פשוט רגישה ומושלמת. היא יודעת לספק את האקשן המארוולי הידוע לשמצה, אבל תוך כדי לבנות מסתורין ומתח בצורה כה טובה, שהיא גרמה לי כמעט כל שבוע לספור את השניות עד לפרק הבא. מעבר לזה היא בנויה גם כסדרה בצורה טובה מאוד. בין אם זה במבנה הפרקים הסיטקומיים, שהותאמו לפורמט המסך הקטן בצורה יוצאת מן הכלל, או באופן בניית המתח, שמתחיל משני פרקי איטיים וקלילים ולאט לאט מגביר את הקצב עד לסיום המפוצץ והמהיר (אולי מהיר מדי אפילו). באמת שמדובר ביצירת מופת תסריטאית, שרק משתפרת מרגע לרגע וזהו בהחלט השיג אדיר למארוול, שלרוב מסתפקים בעלילה יחסית קלילה רוויית אקשן ופיצוצים. העובדה, שהם בחרו לחדש ולעשות דברים באופן איטי ומסתורי יותר, היא לחלוטין ההישג הגדול ביותר של הסדרה הזו, ומה שהופך אותה מעוד סתם פרויקט של מארוול, למשהו שאני בטוח שישמש כדוגמא לסדרות וסרטים אחרים בעוד שנים רבות, ורק זו בלבד צריכה להיות סיבה מספקת בשבילכם לצפות בסדרה המצויינת הזו. כל מה שאני יכול לבקש זה שמארוול ימשיכו לחדש ולעשות עוד דברים כמו זה.

המשחק: כידוע, עלילה רבולוציונית ובנייה טובה של הסדרה, לא בהכרח תמיד מספיקות כדי להפוך סדרה לטובה. צריך גם שחקנים שיעבירו את אותה עלילה ואת אותו המסר בצורה טובה ורהוטה, ואני שמח לבשר שגם בזה הסדרה מצליחה. המשחק של כל אחד ואחת מהשחקנים מגדול ועד קטן מבוצע בצורה נהדרת. יחד עם זאת אני חייב להוציא שני שחקנים מהכלל – פול באטני שמשחק את ויזן ואליזבת אלסון שמשחקת את וונדה עושים את אחת מעבודות המשחק הטובות ביותר שראיתי בשנים האחרונות, ואולי הטובה ביותר בכל היקום הקולנועי של מארוול. רואים ששניהם מכירים את הדמויות שלהם בצורה הטובה ביותר שאפשר אבל זה לא רק זה. רואים גם שהם מחוברים אליהם באופן אישי. הם גרמו לי לפרוץ בצחוק בסצנות הסיטקומיות המשעשעות ובו זמנית להזיל דמעה ולשקוע במחשבות קיומיות בסצנות הרציניות והמרגשות יותר. הם ללא ספק נותנים את ההופעה הכי טובה שיכולתי לבקש בשביל הסדרה והדמויות האלו (במיוחד במיוחד בשני הפרקים האחרונים, אני לא יכול להסביר כמה המשחק שלהם נגע לי ללב פשוט), והם הסיבה שוונדה ויז'ן הפכו מעוד סתם שתי דמויות ביקום של מארוול לשתי הדמויות האהובות עלי. אני מאוד מקווה שלפחות אחד מהם יזכה באמי השנה (למרות שלשניהם מגיע) כי ללא ספק מגיע להם – פשוט עבודה נפלאה!

בימוי: גם פה מארוול עשו עבודה נפלאה. המשחק עם זוויות הצילום הצבעים גודל הפריים או אפילו העבודה, שאת החלקים הסיטקומיים יותר הם צילמו מול קהל חי בשביל האותנטיות, רק מוסיפים לחוויה ולסדרה הזו עוד ועוד נקודות זכות. רואים שהוקדשה מחשבה לכל פריים ופריים ששודר, ואני אוהב את זה כי בשילוב עם שני הדברים המוזכרים למעלה נוצרת חוויה נהדרת, שמצליחה לקנות את הצופה מהרגע הראשון עד האחרון במשך 8 שבועות!

לסיכום, מארוול הוכיחו את עצמם שוב ובענק. השילוב של עלילה חדשנית ומרתקת שבאה יד ביד עם בימוי ובניית סדרה מושלמים ומחושבים ביחד עם משחק יוצא מן הכלל, התעלו על כל ציפייה שהייתה לי, הביסו כל חשש שהיה וסיפקו לי 8 שבועות של טלוויזיה איכותית ביותר. הסדרה הזו מהווה יריית פתיחה נהדרת לעידן החדש של מארוול, ומציבה רף גבוה (אולי אפילו גבוה מדי) לשאר היקום הקולנועי של מארוול בכלל ולסדרות הבאות בפרט (אנחנו נצטרך לראות איך הסדרה הבאה של מארוול – פלקון וחייל החורף’ מתמודדת עם הרף הזה בעוד כשבועיים)’ ואם זה לא מספיק היא אחת הסדרות הטובות ביותר שראיתי כלל אולי אפילו הטובה ביותר. פשוט ממתק טלוויזיוני.

ציון סופי לוונדה-ויזן: 10/10 לחלוטין הדבר הכי טוב בטלוויזיה כרגע

כל פרקי הסדרה וונדה-ויזן זמינים לצפייה בדיסני פלוס.