ביקורת קפטן מארוול

אז חודש (ליתר דיוק חודש וחצי) לפני הסיום הדרמטי של היקום הקולנועי של מארוול, כפי שאנחנו מכירים אותו בסרט "הנוקמים – סוף המשחק", זכינו לקבל עוד סרט ליקום הקולנועי של מארוול, על מנת להכין את הקרקע לסיום ולהציג דמות חדשה (וכנראה משמעותית להמשך). האם זה היה מוצדק? האם הסרט באמת טוב, משעשע ומעניין, או שהוא רק ניסיון של מארוול לחלוב עוד כסף מהמעריצים?

ובכן, התשובה הקצרה היא כן. כן ! הסרט הזה היה לגמרי מוצדק, ולא רק מוצדק, אלא גם נעשה בצורה טובה. נכון שיש לו כמה בעיות פה ושם, אבל באופן כללי הסרט טוב, והוא בשום צורה לא כמו שהאינטרנט הציג אותו: הוא לא גרוע כמו שהאינטרנט הציג אותו וגם לא כל כך מדהים כמו שהאינטרנט הציג אותו, אלא סרט טוב, שבשבילי נמצא בדיוק באמצע.

ועכשיו לתשובה הארוכה:
אז מה היו החלקים הטובים בסרט?
טון הסרט. הסרט היה קליל ומשעשע ולא לקח את עצמו ברצינות רבה מדי. היו בדיחות ורגעים מצחיקים בדיוק במידה הנכונה, והעברתי שעתיים וקצת בקולנוע בהנאה רבה ולא היה רגע אחד שבו השתעממתי, או שהרגשתי שהסרט היה עייף מדי, ולכן זו כבר נקודה טובה.

העלילה. העלילה (ברובה) הייתה כתובה נהדר ולא היה קשה בכלל לעקוב אחריה. לא די בזה, אלא גם שהעלילה נותנת ביסוס טוב ויציב לדמות ומכינה אותה ואותנו לנוקמים כמו שצריך. בנוסף, אהבתי שהביאו לנו עלילה חדשה לגבי הקרי והסקרולז שלא נמצאה קודם בשום קומיקס, ככה שגם אני כחובב קומיקס משובע נהנתי מסיפור חדש ואפילו מפתיע באיזו שהיא נקודה.

הליהוק. הליהוק היה מצויין. ברי לאסון עשתה את התפקיד בצורה נהדרת, והייתה בהחלט ההחלטה הטובה ביותר והליהוק הטוב ביותר לתפקיד הזה. השאר גם כן שיחקו נהדר והתאימו לתפקיד שלהם, אבל רובם היו לדמויות חוזרות/משניות, ולכן אין כל כך מה לפרט, אלא רק להגיד שלא הייתה הרגשה שאיזו שהיא דמות לא מתאימה לשחקן שישחק אותה.

אפקטים. האפקטים היו פשוט וואו !!! פשוט וואו – מקרבות החלל המרהיבים וסצנות האקשן ועד ההצערה של סמואל ל. ג’קסון בתור ניק פיורי והתאמתו לשנות ה90 (זה היה נראה פשוט נהדר! לרגע לא פיקפקתי בצעירותו), הכל אבל הכל נעשה בצורה מושלמת כמו שרק מארוול יודעים לעשות

גוס החתולה. אני לא חושב שצריך לפרט יותר מזה. היא לגמרי עשתה לי את הסרט וגנבה את הבמה בכל רגע שהיא הופיעה.

אם אלו היום הדברים הטובים, מה בכל זאת לא אהבתי בסרט אתם שואלים? שני דברים:
העלילה (או לפחות חלק ממנה). אתם בטח שואלים את עצמכם איך העלילה מופיעה פה? הרי היא מופיעה בדברים הטובים. ובכן, נכון. העלילה מופיעה גם בדברים הטובים, אבל יש בה גם כמה דברים שיותר הפריעו לי, ולכן העלילה נמצאת גם פה. מה שהפריע לי בעלילה, זה שהסוף היווה פתרון קל מדי לאחת השאלות שנשאלו בעקבות מלחמת האינסוף (לא הולך להגיד איזה, אבל אם ראיתם אתם אמורים לדעת). הפתרון היה קל מדי ואני לא מרוצה ממנו כל כך, כי ציפיתי ליותר וזה הרגיש לי קצת כמו כתיבה עצלנית. בנוסף, הסרט הזכיר בעלילה שלו את סרטי המקור משלב 1 של היקום הקולנועי, שאני אישית פחות אוהב, ולכן גם זה קצת הפריע לי.
הדבר השני שהפריע לי הוא פיתוח הדמות של קפטן מארוול. אם תשימו לב, במהלך כל הסרט קפטן מארוול לא עוברת ולו שינוי קטנטן אחד. היא מתחילה בתור גיבורת על חזקה ומיומנת ונשארת ככה, ולמעשה כל הסרט בעצם זה מסע של זיכרון, וחבל, כי רציתי לראות איזה שהוא שינוי בדמות: שהיא תטעה או תלמד משהו חדש, כדי שאוכל להזדהות איתה, ולהתחבר אליה אפילו יותר, אבל לצערי זה לא קרה.

לסיכום, "קפטן מארוול" הוא סרט צבעוני, כיפי וקליל, והוא בדיוק מה שאנחנו צריכים לפני "הנוקמים – סוף המשחק". למרות שיש בו כמה בעיות, הוא עדיין סרט סרט טוב ומהנה, שמכין אותנו היטב לקראת הסיום בחודש הבא.

ציון סופי שלי: 7.5/10. נחמד, אבל יש מקום לשיפור.